fsurdk cafubv cfpx

המקום: המדשאה מתחת לביתי ברחוב חניתה בכפר סבא. לפני כ- 10 שנים ויותר הייתי גם אני הורס את הדשא ומפריע לשכנים.

הזמן: "אנחנו משחקים כאן כל יום, חוץ מיום שבת. שבת זה יום של טיולים, אני מטייל בפארק הירקון ובעוד מקומות נוספים בארץ". משתף אותנו אריק אידל. יש לציין שגם משחקי ליגת העל בכדורגל לוקחים מזמנם ביום שבת.

ותק: כבר קרוב ל- 6 שנים שהם משחקים במדשאה בשכונת רום העיר, לפחות הותיקים מביניהם. רובם מכירים מהשכונה, והאמת שאפילו אני זוכר שבעטתי כמה פעמים לשער, לבוגרים שביניהם.

תקנון: קורות השערים הם אבנים או מקלות, כדור שעובר מעל ראשו של השוער, דינו כדור שנבעט מעל המשקוף. חוץ מזה המשחק הוא קט רגל רגיל.

הכוכב: יובל קורן הוא רק בן 9, הוא משחק בדרך כלל כשוער, והוא חולם להיות כמו אוהד לויטה. והאמת שעל פי ההתרשמות הראשונית הוא הראה שבהחלט יש מחליף עתידי ללויטה. אגב יובל הוא אחיו של אור שצוין ככוכב במדור זה לפני מספר חודשים. נראה שאצל משפחת קורן, התפוח לא נפל רחוק מהעץ.

העצבני: השכנים מקומה ראשונה שמתלוננים על הרעש ועל כך שהכדור נוחת בגינה שלהם כמעט כל יום.

ההחמצה: מכיוון שמדובר במדשאה ציבורית, ישנם כמו בכל מדשאה ציבורית כמעט (לאכזבתנו) גללים של כלבים. מי שהכי נפגעים מכך הם הילדים המשחקים על הדשא, או יותר נכון סולייות הנעלים שלהם.

ההילייט: אופיר זיבצנר כבש שער מרהיב כאשר סובב מנקודת הקרן לפינה הקרובה ופנימה. מין גול עופר טלקר כזה, רק מהקרן.

הטריבונה: מי שלעיתים לא רחוקות שותף לחגיגה של הילדים ואף מעצים אותה, או יותר נכון בנו הקטן, הוא לא פחות מגיז'רמו ישראלביץ' (כוכב הפועל כפ"ס ותושב השכונה). אך הפעם גיז'רמו רק צפה מהצד מאותה סיבה שהוא צפה מהצד במשחקים האחרונים של כפר סבא, לצערנו.

עמדת הפרשן: מפי דן בלואר: "אני מאוד נהנה לשחק כאן כל יום", אנחנו משחקים יפה מאוד (תשאלו את ישראלביץ'), וזה כייף לעשות גליצ'ים בדשא. חוץ מכדורגל, אנחנו משחקים גם שוטרים וגנבים, וגם בזה אנחנו מעולים".

גיליון ציונים.

אריק אידל 6
יובל קורן 7
דן בלואר 5.5
סולי חיימוביץ' 5.5
אופיר סומך 5.5
עידו זיבצנר 6
אופיר זיבצנר 6
אור שעשוע 5.5
תומר ענבר 6

naje fsurk cnuxhbzui vus varui

המקום: כפר הנוער/תיכון מוסינזון בהוד השרון. ברוב המקרים, כמו במקרה שלנו, משחקים במגרש כדורסלנים, הכדורגלנים אולי חוששים שיעוף להם הכדור למתחם שלוותה הצמוד למגרש.

הזמן: החבר'ה, אשר רובם סטודנטים כיום, מתכנסים רק אחת לשבוע במוסינזון: יום שישי בשעה 15:00 אחר הצהריים, זה הזמן שלהם, והם עוזבים כשהחושך מתחיל לתת אותותיו.

ותק: עם כל הכבוד לחבורת הכדורסלנים הצעירים הפוקדים כבר למעלה משנתיים, שבוע אחר שבוע, את המגרש, כשאומרים מוסינזון אומרים קודם כול אבי זלוטי וראובן תמרי. שני האחרונים, האחד בן 50 והאחר בן 60, הם ללא ספק עמודי התווך של החבורה. זה מה שנקרא ותק.

התקנון: משחק כדורסל, חמישה מול חמישה, שלשות, חוצים, עונשין. בקיצור, חוץ מחוקים הקשורים לשעונים, חצי, 24 וכולי - הכדורסל הוא כמו בליגת העל.

הכוכב: לגיא דוידסקו, סטודנט בן 24, יש כל מה שצריך כדורסלן אולטימטיבי: כוח פיזי, יכולת כדרור, קליעה טובה וניתור מצוין. יחד עם החולצה האגדית של רג'י מילר, שאותה הוא לובש דרך קבע, ובתוספת רעמת התלתלים האימתנית שלו, בחירתו למצטיין הייתה קלה.

העצבני: "מה זה? זה פאול." "דוידסקו זהירות, כמעט הורדת אותי." "אסור לך לגעת בסל בזמן שאני זורק." אלו היו רק תמצית מהתלונות של רונן גורייבסקי בזמן המשחק. אך למרות כל זאת גורייבסקי עדיין השחקן האהוב על ההוד השרונים.

ההילייט: עמרי זלוטי (הבן של אבי) הוא רק בכיתה ז' וכבר הוכיח שעתיד הכדורסל הישראלי נמצא בהוד השרון. הילד לא חושש מחבורת הגדולים המשחקים מולו, הוא חודר כמו גדול לסל פעם אחר פעם, מוסר כדורים בזמן, והאחוזים שלו מהשדה לא היו מביישים אפילו את משה מזרחי.

ההחמצה: מיכאל זנדברג, השבוע מול מכבי. בהחמצה כזו אי אפשר להתחרות, אפילו לא כדורסלנים בשכונה. אפשר רק לקוות שהוא ימשיך כך גם במשחק הבא בגביע (הכתבה נכתבה לפני המשחק בין בית"ר לכפר סבא).

הטריבונה: תלונות, תלונות ועוד תלונות, זה מה שיש למזמינים היושבים בצד. אוראל מבקש מהעירייה: "בואו לשפץ מעט את המגרש, הוא מלא בסדקים, והבקבוק צבוע כתום מחליק, זה מאד מסוכן". גם מאור רביב פונה לאותו הגוף: "בגיל-עמל (שכונה בעיר) מחליפים כל שבוע את הכיכרות, זה נורא מבלבל אותי כשאני חוזר הביתה כל שבוע". מאור גם הוסיף תלונה על חבריו: "הם באים לשחק רק בימים יפים ונוחים".

עמדת הפרשן: עופר קניג: "המודל שלי ושל כולנו בעצם הוא ראובן, שגם בגיל 60 עדיין ממשיך לבוא ולשחק. אמנם הוא מגיע תמיד ל-10 הדקות האחרונות, אך הוא עדיין מגיע ונותן את הכול".


גיליון ציונים.

ראובן תמרי –ראש החבורה 6
מאור רביב- עצמאי 5.5
עופר קניג- סטודנט 5.5
יואב פיינגולד- סטודנט 6
אוראל הרשקוביץ- תלמיד תיכון 5.5
ואדים גרישפן- היי טק 5
דביר פלום- סטודנט 5
שי דניאל- היי טק 5
אסף מירון- הי טק 5.5
רונן גורייבסקי- מדריך טיולים 6.5
גיא דוידסקו- סטודנט 7.5
אבי זלוטי- רואה חשבון 6
עמרי זלוטי- תלמיד חטיבה 6.5

fsurdk chmje asv fpr xct

המקום: בבית הספר היסודי ע"ש יצחק שדה, היכן שהחבר'ה שלנו משחקים, צריך להיזהר היטב לפני שבועטים לשער. בעטת את הכדור גבוה מדיי מעל הגדר- העפת את הכדור לחצר של השכנים.

הזמן: מכיוון שכל השחקנים הם גם סטודנטים בזמנם החופשי, יוצא להם לשחק רק בימי שישי.
השעה הקבועה שלהם היא שלוש בצהריים.

ותק: "בעיקרון רוב החבר'ה כאן מכירים מהצבא, כבר שנים. אך רק לפני שנה נפל האסימון, והוחלט על הקמת קבוצה ביצחק שדה. מאז ועד היום, וקרוב לוודאי עוד שנים רבות, אנחנו כאן" מספר אלעד שבי.

תקנון: אין הפתעות ואין חידושים, המטרה היא לכבוש שני שערים, להוביל אחרי 10 דקות, או לנצח בהארכה או בפנדלים אם צריך.

הכוכב: למשפחת מורד יש ייצוג כפול, מאחר שהאחים קובי ועידן פוקדים את המגרש ביצחק שדה מדי שבוע. אך ייצוגם של בני משפחת מורד הוא כאין וכאפס לעומת הייצוג המרשים של משפחת פורת, שלה לא פחות מ-4 שחקנים ביצחק שדה, האמת שכיום 3 כי אחד מהם בצבא.

העצבני: "אני כזה, בטח שאני כזה, בלי זה לדעתי אי אפשר להיות כדורגלן טוב, וחוץ מזה, זה גם מראה על אכפתיות למשחק". אורי יהב כמובן התכוון לעצבים, ומי אנחנו שנחלוק עליו בעניין?

ההחמצה: אפשר אולי להתעצבן, ולתרץ זאת באכפתיות. אבל להחמצה מול שער חשוף לחלוטין בלי כל מפריע, אין שום תירוץ, אורי.

ההי לייט: מי אמר שההי לייט חייב להיות מהלך התקפי? החבר'ה מיצחק שדה הראו משחק הגנה מהו. אמנם נדיר לראות שם שערים, אך בהחלט כיף לראות את ההגנות. ואולי זאת בעצם סתם אשליה למי שרגיל לראות את הפועל כפ"ס שבוע אחר שבוע.

הטריבונה: היה נחמד לפגוש את אלעד שבי, אשר למד איתי בעבר הרחוק, אחרי מספר שנים שלא ראיתיו. חוץ מזה היה יותר מדיי חם, כך שלא היו אירועים מיוחדים באזור היציע.

עמדת הפרשן: עידו פורת: "זה הכי מגניב לשחק עם כל האחים שלי. למרות שאני הכי קטן מכולם (י"א) אני משתלב מצוין, ומצליח להסתדר עם רמת הכדורגל הגבוהה שמוצגת פה מדי שבוע".

גיליון ציונים.

גידי הלפרין 6
אורי יהב 5.5
שקד פורת 6.5
עידן פורת (תלמיד י"א) 6
אדם פורת 6
עידן מורד 5.5
קובי מורד 6
אלעד שבי 6.5
תומר יעקובי 5.5
עודד דבוש 5.5

fsurdk crbr tkui fpr xct

המקום: מגרש האתלטיקה הצמוד לבתי הספר "אלון" ו"ברנר" בכפר סבא. מגרש הדשא הענק הוא בערך היחיד שיכול להכיל את המספר הרב של הילדים אשר באים לשחק שם.

הזמן: אנשי בית הילל מגיעים למגרש בעיקר בימי שישי או שבת אחרי הצהריים, את השמאים מבין הילדים ניתן למצוא שם כמעט בכל יום בשבוע.

ותק: רובם מכירים בעיקר מבית הספר ברנר בכפ"ס, ומאז כיתה א' הם משחקים יחד. יש מי שהולך עוד יותר אחורה. גיא רביב: "יש לי כאן מספר חברים עוד מימי הגן". כך יוצא שיש להם ותק של 6-5 שנים, והם רק בכיתה ד'.

תקנון: "זה כמו מחבואים, רק שבמקום לספור, בועטים בכדור." כך מתאר רום את אחד המשחקים מבין רבים, אשר הילדים משחקים בעזרת כדור הכדורגל: גם "קירות" המפורסם ברשימת המשחקים, וכן - גם כדורגל הם משחקים לפעמים.

הכוכב: רום מרחבקה, בעל כובע המצחייה שהוא חובש הפוך כהזדהות עם כוכבי המוסיקה השחורה האהובים עליו, הוא הכוכב של הילדים מברנר, ובעקבות כך זכה לכינוי המכובד "רומלדיניו".

העצבני: "מספר חברים ואני שיחקנו במגרש האספלט הסמוך, ואז בא איש גדול והעיף אותנו, הוא אפילו איים עלינו במכות. קראנו לאימא של תום, שגר קרוב, אך האיש הכחיש". גל פרנקל בסיפור שבהחלט מעלה עצבים.

ההחמצה: מסתבר שבכל שבוע מגיע לטיול קצר במגרש כלב שזכה לכינוי "זיזו" בפי הילדים. הכלב ככל הנראה ניזון מכדורי רגל, אחרת אין הסבר לכך שהוא לא השאיר הרבה מהכדור של נועם.

ההי לייט: זה לא משנה איזה משחק מארסנל המשחקים של הילדים הם ישחקו, תנו ל"רומלדיניו" כדור, ובעזרת שתי הרגליים שלו הוא כבר ידאג להראות מהלכים יפים.

הטריבונה: בין כל הילדים החמודים המתרוצצים על הדשא נמנית גם ילדה אחת, ולה שם כשם אחד המלחינים היהודים, הגדולים בעולם (ברט) בכרך. בגוגל הוא מקבל 98 ערכים בלבד (בעברית), קצת פחות ממספר הלהיטים שלו באנגליה ובארצות הברית יחד. עמית בכרך דווקא הולכת בכיוון הספורט.

פרשנות: "רומלדיניו" מצהיר: "למרות שהרמה כאן גבוהה, אני עדיין מפרפר את כולם". בין הילדים שורר ויכוח נוקב לגבי רמת הקבוצה. חלק מהילדים חושבים שהם כבר ברמה של מנצ'סטר יונייטד, והאחרים מצטנעים ומשווים עצמם לברצלונה.

גיליון ציונים:

רון גליה 5.5
ניר סוקל 5.5
אוהד נבון 5
צחי בירנבאום 5
עמית בכרך 5.5
גל פרנקל 6
אופיר מלינצר 5
ברק שי עסיס 5.5
רום מרחבקה 7
עומר יצחקי 6
גיא דהן 5
גיא רביב 6
נועם טרילניק 5
תום קפלן 5.5

fsurdk achghu seven people soccer

גל שליו (מקבוצת כוכבי השרון) "הדבר המדליק ביותר במשחק הזה הוא השילוב בין קטרגל לכדורגל, המשחק מושך שחקנים רבים מרחבי הארץ כולל שחקני עבר ששיחקו איתנו כגון ישראל כהן, אסי טובי ויעקב קורצקי. הסיבה שאנשים לא מכירים את המשחק ואינו מוכר באופן רשמי בארץ הוא חוסר הסיקור שלו. וכמובן הדבר הכי חשוב, אין אצלינו אלימות. שחקן שמתשמש אצלנו באלימות עף מהליגה"

רחמים (שלמה רדיאטורים) בן 55, "אני מאמן ומשחק בקבוצת שלמה רדיאטורים גם בגילי המתקדם, הפעילות שאלי הולצמן ובנו עושים נאמנה ומסורה, השמועה הזו התגלגלה מפה לאוזן וזה נהיה דבר גדול. אפשר לסכם בשתי מלים: פשוט כיף!"

צילום: אילן פרח

fsurdk hksho cxuprye fpr xct

המקום: הילדים כאן לא מתפשרים על איכות, והם בוחרים לשחק במגרש הדשא של הספורטק בכפר סבא. קלאסה.

הזמן: "ימי שני אחר הצהריים אנחנו קבועים כאן במגרש הדשא", (ירון). אך גם בימי שישי אחר הצהריים ניתן לראות אותם באותו המגרש מתאמנים לקראת טורניר בית הספר.

ותק: "כבר ארבע שנים, מאז בעצם שאנחנו בכיתה א' אנחנו משחקים ביחד" מסביר עומר. כל השחקנים הם בני אותה כיתה (כיתה ד' כיום) בבית הספר היסודי "רמז", בכפר סבא כמובן.

תקנון: החבר'ה הצעירים משחקים ארבעה מול ארבעה או חמישה נגד חמישה, תלוי במספר השחקנים המגיעים למגרש. 10 דקות או 2 שערים סטנדרטי זה היעד אצלם, והחוצים הם עד הגדר.

הכוכב: הכוכב הבלתי מעורער של הזאטוטים מ"רמז", הוא ללא ספק לויאל עיואן. הילד, שמככב גם בקבוצת הילדים של בית"ר כפ"ס, עושה שישו ושימחו עם הכדור מול כל מי שמתיימר לעמוד בדרכו.

העצבני: מילדים בכיתה ד' אפשר לצפות שיריבו על תארים כמו הכוכב או מי הבקיע את השער היפה ביותר. אך משום מה תואר העצבני שבחבורה, זה הדבר שהם הכי רוצים להיות, והם רק בכיתה ד', איפה מערכת החינוך?

ההחמצה: ירון מילר היה אמור כיום לחרר רשתות בילדים של הפועל חדרה, אך הקריירה שלו כשחקן הפועל חדרה נקטעה מוקדם מן הרגיל. ירון: "שיחקתי בהפועל חדרה ופרשתי אחרי חצי שעה" מה שבטח תרם לכך היא העובדה שהחמיץ פעמיים מול שוער.

ההי לייט: מבצע אישי נפלא של הכוכב שלנו, לויאל, סידר לקבוצתו ניצחון בדקה ה-90. האחרון כהרגלו סיבסב את כל שחקני ההגנה והשאיר לחברו שיגלגל פנימה מול שער חשוף. יש לציין גם את השער של אסף פרלמן, שכבש בבעיטה מסוף המגרש.

הטריבונה: אלעד: "לפעמים אנחנו באים הרבה שחקנים ואז יש מזמינים, אך אין מה לדאוג, מי שמזמין יודע להעסיק את עצמו, בדרך כלל ע"י משחקים בפלאפונים". אחד הילדים, המעדיף שלא להיחשף בהקשר למשפט הבא, ניצל בזכות כתבה זו: "אני מאחר הביתה, אבל אני אגיד לאמא שלי שעשו עלינו כתבה לצומת השרון והיא לא תכעס עלי".

פרשנות: לויאל: "אני משחק בבית"ר כפ"ס והרמה שם גבוהה יותר, אך עדיין לא אותר על משחק עם החברים שלי בספורטק." ירון: "אנחנו בטוח יותר טובים ממכבי ת"א, אולי אפילו מבית"ר/שמשון ת"א.


גיליון ציונים.

ערן בדש 5.5
ירון מילר 5.5
יובל מולגן 5
עומר בן אורן 5
אלעד מכני 6
לויאל עיואן 7
רז משיח 5
אסף פרלמן 6

כדורגל שכונתי במטרו ווסר רעננה

המקום: בית ספר ה"שרון" ברעננה, סמוך לתיכון אוסטרובסקי. מכיוון שהמגרש המרכזי כבר היה תפוס, החבר'ה מצאו לעצמם מגרש מאולתר בין הבניינים של בית הספר.

הזמן: בסופי שבוע הם קבועים בבית ספר ה"שרון" והאמת היא שהם משתדלים לבוא יום אחר יום כל עוד לא יורד גשם, או לחילופין כשאין שיעורי בית רבים ומבחנים.

ותק: הילדים החמודים הללו הם תלמידי כיתה ז' בחטיבת הביניים ולכן הוותק שלהם הוא כחצי שנה, למעשה מהרגע ששנת הלימודים הנוכחית החלה.

תקנון: "זה תלוי איפה אנחנו משחקים" מסביר איתמר, "אם אנחנו משחקים במגרש הרגיל אז החוקים רגילים, אבל כשאנחנו משחקים במגרש מאולתר אנחנו משחקים במשחקים אחרים כמו אחד באמצע, התמסרויות באוויר או משהו אחר".

הכוכב: "השחקן הטוב ביותר כאן הוא איתמר אליהו" על פי דעתו של אליה שרעבי. ואכן איתמר בהחלט הרשים והראה כישורי משחק בסוגים השונים של המשחקים בהם שיחקו, והוכרז פה אחד מצטיין בין חבריו.

העצבני: כולם ואף אחד. הם כולם צועקים, מתעצבנים ובועטים את הכדור בזעם כשמשהו לא נראה להם. אך מצד שני צריך לזכור שהם רק ילדים עדיין. הם עוד יגדלו, ילמדו, יירגעו ויהיו דוגמא לאחרים, יש לייחל.

ההחמצה: נכון שהם היו קצת מאוכזבים כשגילו שהמגרש המרכזי היה תפוס, אך הם התעשתו במהרה, מצאו לעצמם מגרש חלופי, ולא החמיצו שום דבר הפעם.

ההי לייט: היה ניתן בבירור להבחין שבין הילדים ישנם מספר כישרונות גדולים, כמו איתמר שצוין קודם, ועוד כמה כוכבים. אך ללא ספק מה שהיה לאירוע הגדול של אותו היום היו ה-28 מסירות רצופות באוויר, במשחק בוא אסור שהכדור ייגע ברצפה, (שיא של כל הזמנים). הם עוד ישברו אותו.

הטריבונה: הילדים אמנם רק בכיתה ז', אך ללא ספק הם יודעים לעשות שמח. הם משמיעים כל הזמן מוסיקה דרך המכשירים הסלולאריים שלהם, ועושים גם תחרויות ריקודים, שאפילו את כוכבי נולד לרקוד לא היו מביישים. אגב גם כאן הצטיין איתמר אליהו.

עמדת הפרשן: מפי טל מוריס:"אני מאוד נהנה לשחק כאן עם החברים, כדורגל זה המשחק האהוב עליי ועל חבריי. חוץ מזה עשינו עבודה מאוד קשה, תראה איך אנחנו מזיעים. לדעתי איתמר הוא השחקן הטוב ביותר לא רק כאן, אלא ברעננה כולה."

גיליון ציונים.

יעקב שניידרמן 5.5
אלברטו מלר 5
טל מוריס 5.5
דניאל רוקח 6
איתמר אליהו 7.5
אליה שרעבי 5.5
סת' גרינברג 5
בראל לוז 5

כדורגל בין הרפתות והלולים של כפר מלל

המקום: המגרש בכפר מלל. בין לולי התרנגולים ורפתות הפרות ישנו מגרש כדורגל קטן שמדי יום מתרוצצים עליו שחקני כדורגל וכדורסל מהאזור.

הזמן: אחת לשבוע בדרך כלל יום שישי בשעה 15:45 מתייצבת החבורה המנוהלת מבחינה טלפונית על ידי צביקה פינקלשטיין ואורן קוזניץ. הם הדואגים כי כולם יגיעו בזמן.

ותק: מדובר בחבורת נערים מהפנימייה הסמוכה למגרש בצירוף כמה שחקנים מהאזור. השילוב המנצח הזה נמשך כבר מעל לחצי שנה וכנראה יימשך עוד מספר שנים טובות ויפות.

תקנון: כרגיל, חמישה מול חמישה. המטרה היא להבקיע 2 שערים לפני שהיריב עושה זאת או להוביל בתום 10 הדקות הקצובות. חוצים אין, עוברים בעזרת הגדרות.

הכוכב: אורי יבור, חייל קרבי בחטיבת הנח"ל, לא מגיע באופן קבוע מכיוון שהוא הרבה בצבא. אך כשהוא מגיע הוא "דופק הופעה" - מבקיע שערים רבים "ונותן את הנשמה". חברו בועז אטיאס עליו: "אורי אדם גדול, שחקן גדול וראוי להיות הכוכב".

העצבני: גלעד טוהר נחשב לשחקן המוכשר ביותר בחבורה אך גם "לבכיין" לא קטן (מעידים על כך חברי קבוצתו כולל הוא עצמו). הוא מאשים את חברי קבוצתו בהפסדים בלי לעשות חשבון נפש עם עצמו.

ההחמצה: שלמה מהרט עבר שני שחקנים על הקו ומצא את חי אגר לבד מול שער חשוף. במצב של פיגור בהתקפה האחרונה למשחק, הדביק חי את הכדור לקורה,וקבוצתו יצאה מפסידה.

ההי לייט: אותו חי מהסעיף הקודם כיפר על ההחמצה שלו כאשר במשחק לאחר מכן חטף כדור מאורי, ובעיטה אדירה שלו מחצי מגרש לא הותירה שום סיכוי לשוער חסר האונים.

טריבונה: לאילן פרח היה זמן לחשוב על ניתוחים מקוריים לגבי משחקם של שחקנים מסוימים בזמן שבתו בספסל המזמינים: "היה משחק מקצועי בלבד, בן הראה במגרש נוכחות נורא אידיאולוגית גם כשהפסיד". עוד מדגיש פרח: "אני מבולבל כיום, תמיד לימדו אותי שמכבי ת"א היא הקבוצה של המדינה, אבל גם תמיד לימדו אותי להפסיד בכבוד, מיום חמישי בערב, אני כבר לא אותו בן אדם." מה שבטוח מכבי הוכיחה אי נוכחות אידיאולוגית.

פרשנות: בן אברג'יל: "המשחק היה ברמה טובה וארקדי הראה הכי הרבה נכונות".
אורי יבור: "כיף לבוא אחרי 21 ימים בצבא, לשחק עם החברה וגם לנצח". גם אורי נוגע בנושא המדובר. "כיף לראות שכאן לפחות יודעים להפסיד בכבוד, מאתמול בערב זה לא דבר מובן מאליו".


גיליון ציונים:

בועז אטיאס- חייל 6
שלמה מהרט- תלמיד 6
חי אגר- תלמיד 5.5
ארקדי פייסח- תלמיד 5
בן אברג'יל- תלמיד 6
צביקה פינקלשטיין- חייל קבע 6
אורי יבור- חייל 7
אילן פרח- צלם ואיש היי טק 6.5
גלעד טוהר- רוקח 6
אורן קוזניץ- רואה חשבון 5
גולי- עצמאי 5

כדורגל בחטיבת בן צבי בכפ"ס

המקום: מגרש הכדורגל של מה שהיה פעם המגרש של חטיבת בן צבי בכפר סבא. כיום הוא משמש המגרש של בתי הספר השונים באזור.

הזמן: מדובר במשוחררים טריים מצה"ל, ולכן בשנים האחרונות יצא להם לשחק רק בשבתות וגם זה לא תמיד מפני שכולם חיליים קרביים. אך לפני השירות הצבאי הם היו משחקים כמעט בכל יום.

ותק: מכיתה א'! כן כיתה א', שם הם הכירו בבית הספר ברנר, ועד היום הם משחקים ביחד.
מתן לניאדו: "מכיתה א' אנחנו ביחד, כל יום, ברגע שהיה נגמר בית הספר, היינו רצים למגרש ונשארים לשחק".

תקנון: המגרש לא גדול ולכן הם משחקים 4 מול 4. כשהתוצאה היא 1:1 המשחק מתארך עד ל-3.חוצים אין, משחקים עד המדרכה. דודו מאיה: "אין חוצים, והמניאקים מנצלים את זה ועוברים בעזרת המדרכה".

הכוכב: טל שליכטר הוא "המנכ"ל של הקבוצה." הוא מארגן את כל העניינים הלוגיסטיים ודואג שכולם יגיעו, ולכן רק ממנו מותר לקבל חוות דעת לגבי הכוכב. המנכ"ל, כמו פוליטיקאי אמיתי, נקב בשני שמות עיקריים הנאבקים לדעתו ראש בראש על תואר הכוכב - ירון קנסק ונדב פיקובסקי. האמת היא שהיה קשה לבחור אחד מבין השניים, אז הפעם הLCD - יחולק לשני שחקנים.

העצבני: אמנם טל שליכטר נופל וקם ושוב נופל "עוד לפני שנוגעים בו", מוסיף דודו, אך מתן לניאדו הוא העצבני האמיתי. כשהוא שמע בחצי אוזן על כך שאני מחפש את העצבני של החבורה, הוא מייד התפרץ לדבריי, ופנה אליי בעצבים: "אני כאן העצבני האמיתי, יש לי קריזות ואני צועק על כולם". אוקיי, אוקיי קיבלת את התואר מתן.

ההי לייט: דאבל פס יפה בין דודו למתן השאיר את האחרון מול השוער, השחקן עבר את השוער באומנות ומול שער חשוף השלים את המלאכה.

ההחמצה: בנצ'יק הכניס כדור גדול לדודו, אך נראה כי אבד עליו הכלח, כי אפילו סיבוב פשוט דודו לא הצליח לעשות, שלא לדבר על ניסיון בעיטה. ירון משחזר ימים יפים יותר: "בעבר הלא רחוק הוא לא היה משאיר סיכוי לשוער".

הטריבונה: "כל שבוע אחרי המשחק היינו הולכים לאכול פלאפל מעבר לכביש. דודו תמיד היה רץ ראשון למוכר וסוגר איתו עסקה - 'אני מביא לך 15 חבר'ה ואתה עושה לי מנה חינם'. ככה במשך שנים", מספר מתן, "לא ידענו שדודו 'אוכל בחינם' ". כיום הם מסתפקים בפיצוחים ובצפייה בקבוצתם האהודה הפועל כפ"ס.

עמדת הפרשן: דודו מאיה: "יש טורניר הנקרא מדינת הכדורגל, קבוצות מכל הארץ באות ומשתתפות. הקמנו קבוצה בשם 'ברנר' לזכר הימים היפים בבית הספר, וזכינו במספר אליפויות. אני חושב שאין הוכחה טובה יותר לרמה הגבוהה שלנו."

גיליון ציונים:

בנצ'יק – חייל בקבע
איתי אבן 5.5
דודו מאיה 5.5
טל שליכטר 6
נמרוד נאון 5
מתן לניאדו 6
ירון קנסק 6.5
ניר פיין 5
צחי שלטי 5
נדב פיקובסקי 6.5
מני גד 5.5
חן ששון 5

- מלבד בנצ'יק כולם משוחררים טריים מצה"ל.

ראיון עם השוער של הפועל כפר סבא

ראיון עם שוער הפועל כפר סבא לשעבר,אושרי לוי, שבימים האחרונים קיבל את כל המשכורות שהקבוצה הייתה חייבת לו.

שלום אושרי, האם אתה עדיין שומר טינה להנהלת הפועל כפר סבא?

"אני לא שופט אנשים, היחיד ששופט הוא זה שבשמיים. דבר נוסף שלמדתי בתקופה האחרונה הוא לא להסתכל אחורה אלא רק קדימה. מבחינתי מה שהיה שייך לעבר ואני לא כועס על אף אחד."

גם לא על האוהדים, שהחשיבו אותך כ"מת"?

"לכפר סבא אוהדים טובים וצעירים, מהטובים בארץ. עם קצת סובלנות מצדם הם היו רואים שהתמונה היא שונה והכול היה מסתדר. אך כמו שאמרתי קודם אני לא שופט אנשים ולא שומר טינה לאף אחד."

יש סיכוי שנראה אותך בקרוב שוב בליגת העל, אולי אפילו בהפועל כפר סבא?

"השאיפה היא בהחלט לחזור ולשחק כשוער מרכזי ואם אפשר גם בליגת העל. כרגע אני יושב על הספסל של בני לוד, ומתרכז בלהביא את כל הניסיון שלי לקבוצה. להפועל כפר סבא אני לא מאמין שעוד אחזור, אך רק ההוא שבשמיים יודע מה יהיה בעתיד".

הפרשה הסתיימה?

"בתחילת הפרשה הצהירו קצרה וטביב שכל עוד יהיה ספק, אפילו הקטן ביותר, לכך שאני מכרתי - הם לא ישלמו לי שקל. העובדה שהם שילמו לי את כל המשכורות שהם חייבים לי זאת התשובה הגדולה שלי, ואפשר לומר הטיהור המוחלט של שמי."

ולסיום...

"כרגע אני מאושר ונמצא באחת התקופות הטובות בחיים שלי. חזרתי לשחק כדורגל (בני לוד). לפני מספר חודשים נולד לי בן, וגם עברנו לדירה חדשה ויפה. כרגע אלה הדברים שמעסיקים אותי בחיים, ובסופו של דבר אני שמח שהכול יצא כך, והאמת צפה על פני המים"

כדורגל במושב שדה ורבורג

המקום: מגרש הדשא האיכותי בשדה ורבורג. יש תאורה, ישנן רשתות לשערים ואפילו חנייה יש, רק הגדרות המקיפות את המגרש לא גבוהות במיוחד והכדור מרבה לעוף לכביש.

הזמן: ביום שישי משעה 3:30 עד שנמאס הם במגרש של היישוב. החבר'ה כבר לא כל כך צעירים, ובשבילם לשחק פעם בשבוע זה עדיין מכובד. חשוב גם לציין שמדי שבוע מכבד אותם בנוכחותו יהודה דוד, מאמן הפועל עלייה כפר סבא מליגה ג', שמפגין כישורים לא מבוטלים גם כשחקן.

ותק: המבוגרים שבחבורה עקבו במהלך התקופה אחר האבולוציה של השחקנים הצעירים יותר, מאז שהם היו נערים, מכיוון שאותה חבורה משחקת ביישוב זה 12 שנים. האמת, נדמה שזו רק ההתחלה.

תקנון: על המגרש ישנם 12 שחקנים (6 מול 6), לשוער הקבוצה אסור לתפוס בידיו כדור שנמסר לעברו, חוץ מזה הכול כרגיל.

הכוכב: אפשר לציין את הנחישות של אבי או הניסיון של יהודה, אבל הכוכבת האמיתית ב"שדה" היא "במבה". לבני יהודה יש את התרנגול, לשדה ורבורג יש את "במבה עדן" - הכלבה של רועי. הבעלים מתגאה מאוד בכלבתו: "במבה היא הכוכבת האמיתית, היא הקמע, בזכותה אנחנו משחקים טוב."

הרגזן: אסי, המכונה אסי הבכיין, הוא... הבכיין. האמת היא שהיה להם נוח מאוד להצביע על שחקן (אסי) שבמקרה לא היה נוכח באותו היום, אך בכל אופן דעתם הייתה נחרצת. "הסיבה לכך היא האכפתיות של אסי והרצון שלו לנצח" יוצא להגנתו "הסלב" שלנו, יהודה דוד.

היי לייט: אשר יגורתי שבועות רבים בא לי: לא הובקעו שערים בזמן שהותי שם! בעצם הובקע שער אחד בדיוק כשעמדתי ללכת, אבל זה היה שער פשוט למדי. טוב, מי אמר שההיי לייט חייב להיות מהלך התקפי? המשחק היה טוב, והקבוצות הפגינו משחק הגנה יציב וקשוח אשר לפחות הפעם ראוי להיות ההיי לייט.

ההחמצה: מבצע אישי נהדר של יהודה דוד השאיר את ליאור טובי לבד מול השוער, אך אף על פי שהיה שלושה מטרים מול השער, יצאה לטובי בעיטה מסוג הבעיטות שהולכות לכיוון הנגדי של השער.

הטריבונה: עצים, צמחייה, סוסים המטיילים עם רוכביהם באזור, ילדים נחמדים המשחקים מסביב. כל אלה הופכים את חוויית המשחק לכזאת שאפשר למצוא בסיפורים ובאגדות. עם זאת, ברגע שהמשחק מתחיל המקום הופך לשדה קרב, ובעצם עוד לפני שהוא מתחיל, כבר בבחירות השחקנים לפני תחילת המשחק.

עמדת הפרשן: רועי דגון, בנו של שלמה: "מהמעט שאני מבין במשחק אפשר להגיד שיש כאן הרבה מהלכים יפים לעין". סלע שחק, ילד מהיישוב, צופה קבוע של החבורה: "הם משחקים טוב מאוד אבל בועטים חזק מדי. פעמיים כבר פגעו בי כדורים".


גיליון ציונים.

צחי טננצפ- עצמאי 5.5
נתן שקורי (הבן דוד של..) מהנדס 5.5
פינקי- גנן 5.5
רועי עדן- מגיל 0 אוהד הפועל כפ"ס 6
עידו סלע- מנהל בהיי טק 6
אבי אמירי- ברוקר 5.5
ליאור טובי- עובד במפעל "טבע" 5.5
יהודה דוד- מאמן הפועל עלייה 6.5
ינון אדיב- שירותי אינסטלציה 5
אביב גבריאל- שופט כדורגל 6
גלעד הלפמן- מהנדס 5
גיא לירן – הייטק 5
אייל אליאסי –בעל מכולת 5.5
שלמה דגון- עצמאי 6

כדורגל בתיכון אלון רמת השרון

המקום: מגרש הכדורגל של חטיבת "אלון" בכפר סבא. מיקום פסטורלי ושקט, מגרש שתמיד כיף לשחק בו (ניסיון אישי).

הזמן: 12:00 בצהריים יום שבת, זה הזמן הקבוע שלהם. השעה, היום והמקום הופכים את מפגשם לחוויה מיוחדת.

ותק: מיום שהם בכיתה ה, הם משחקים יחד בכל שבת. "אנחנו משחקים כבר 3 שנים ביחד", מספר אור ליבחר, "ומשתדלים שזה יהיה רציני ולא כמו בשכונה".

תקנון: 4 מול 4 שחקנים. הם משחקים 7 דקות או שני גולים. לפעמים, כשהם מלאי מרץ, הם משחקים עד שקבוצה מסוימת מגיעה לעשרה שערים.

הכוכב: אור ליבחר הקטנצ'יק עושה לחבריו בית ספר. הוא מבקיע שערים בצרורות, יש לו ראיית משחק נהדרת, הוא זריז מאוד וגם משקיע המון ונלחם. לשחקני ההגנה של הקבוצה היריבה אף פעם לא מומלץ להתמסר בחצי, כי אור הקטנצ'יק תמיד עשוי לארוב.

העצבני: לרוב כל מי שנכנס לשער הוא העצבני התורן. והאמת שאפשר להבין זאת. לא רק שזה בדרך כלל התפקיד הפחות מועדף, גם חוסר ההגנות מגביר את התיסכול, וכמובן שבסופו של דבר השוערים סופגים – אם לא את השערים אז את הכדורים.

ההי לייט: דן דימרמן, הלבוש חולצת רונאלדיניו, עבר שחקן מימין והעביר כדור מצוין לאור, ואור - מחוץ לרחבה - עצר את הכדור, הכין לעצמו מצב בעיטה ובעט כדור מדויק לפינה, שער ראשון מבין רבים.

ההחמצה: המשחק נראה קצת כמו גארבג' טיים של האולסטטאר ב nba. כלומר, לא היו הגנות בכלל. לא פעם מצאו עצמם שניים או שלושה מתקיפים מול שחקן הגנה אחד, ולפעמים השחקן הזה היה השוער. למרות כל זאת, מספר השערים שהובקעו היה חד ספרתי.

הטריבונה: קותי: "טאי הוא ארגנטינאי והוא מביא לנו כל שבוע אסאדו טעים למגרש, ואנחנו אוכלים אותו יחד". טאי עצמו מוסיף: אנחנו אוהבים להביא מוסיקה שנותנת לנו קצב תוך כדי משחק ומרקידה את מי שיושב בחוץ. חוץ מזה אנחנו אוהבים לעשות טורנירים בין עצמנו".

עמדת הפרשן: דן צימרמן: "הכדורגל כאן מאוד איכותי, מוציאים את הנשמה, המשחק זורם. תוך כדי אנחנו מתאמנים ועושים תרגילים".
קותי: "כייף לשחק עם החברה, יש אווירה טובה ועדיין אנחנו משחקים אגרסיבי ולא מוותרים".



ציונים.

דן דימרמן 6
יובל ריבלין 5.5
בר ברנדווין 5
אור ליבחר 7
קותי איתן 5.5
נרי בן דוד 5
טאי קטוק 6
דן ליפוביצקי 5

כולם תלמידי כיתה ח'

אירועי טדי בין הפועל כפ"ס לבית"ר ירושלים

גיא בלום (יו"ר חוג האוהדים): תמצית דבריו.

-"הייתה פשלה גדולה של המשטרה, הם פנו אלינו מראש בכדי לקבוע תאום של אבטחה לאוהדי כפר סבא. בסופו של דבר האוהדים יצאו ללא ליווי כלל.

-האירוע התרחש מחוץ למגרש ולכן אין להתאחדות ולהנהלת בית"ר אפשרות להתערב. אנחנו רק יכולים להתלונן בפני מ"חש על השוטרים שניפנפו אותנו.

-רדיו 99, שכולם יודעים מי בראשו 'עשו לנו טובה', כאילו הם רוצים לדבר אתנו,
הם דיברו איתי ואמרו שהם מקצים רק דקה לכל הנושא, כמובן שסרבנו לדבר איתם".

אבא לשני ילדים שהיה על האוטובוס.

"לא היה לנו ליווי כמו שהובטח עד לטדי, כשהגענו השוטרים טירטרו אותנו ונכנסנו רק אחרי רבע שעה, בנוסף לכך בקופות אמרו לנו שנגמרו כרטיסי ילדים, וכל הילדים, כולל שני ילדיי נאלצו לשלם על כרטיס מבוגר.

המשחק נגמר והיינו כ-50 אנשים בדרך לאוטובוס. האוטובוס חנה במרחק 10 דקות הליכה מהיציאה. התחלנו ללכת ופתאום אוהדי בית"ר התחילו להתגרות בנו. ראיתי שאחד האוהדים פנה לשוטרים שהיו לידנו וביקש ליווי והשוטר אמר לו שהוא לא חייב להם כלום.
עלינו לאוטובוס ואוהדי בית"ר עלו אחרינו, הורידו את נ' החטיפו לו מכות רצח עם המקלות של התופים ואגרופים, ראיתי גם אולרים וסכינים. נהג מונית שעבר במקום הציל את חייו של נ'.
שהתחלנו לנסוע הם זרקו אבנים על האוטובוס, אחת האבנים חדרה את השמשה ופגעה לי בצלעות, 'למזלי האבן פגעה בי', כי אם זה לא היה פוגע בי זה היה פוגע בראש של הבן הקטן שלי ומי יודע מה היה קורה.

ברגע שראיתי את האוהדים הולכים בעקבותינו שמחתי שהפסדנו 4:0 כי חשבתי שבטח לא יהיה אכפת להם מאיתנו, אבל הם האוהדים הכי אלימים ומסוכנים שיש.

לפני המשחק חשבתי שזה בטוח לשלוח את הילדים לבד בגלל הסדרי האבטחה שהובטחו לנו, אבל עם אוהדים ברברים כאלה זה אף פעם לא בטוח, ולא אני ולא ילדיי נבוא עוד לטדי.

זאת טראומה אמיתית, הילדים שלי לא הלכו לבית הספר יום למוחורת, ועדיין קשה לנו להתמודד עם זה.

שנה שעברה אחרי הניצחון של כפר סבא 3:0 בחצי גמר גביע הטוטו, אוהדי בית"ר התעצבנו ותקפו מספר אוהדים בדרך הביתה, מאז הם שומרים לנו טינה."

נ, (שנפגע בתקרית):

"נסענו למשחק בלי ליווי, מה שבדרך כלל יש. נכנסנו לאיצטדיון, בסוף המשחק ראינו את אוהדי בית"ר חוגגים, ולא היו ממש סימנים באוויר לאלימות. בכל זאת ביקשנו ממספר שוטרים ליווי לאוטובוס, היינו רק ילדים. השוטרים אמרו שאין צורך בכך כי בית"ר ניצחו 4:0 ואין סיבה שיקרה משהו. הלכנו לכיוון האוטובוס, ובמקום שהשוטרים ילוו אותנו 'ליוו אותנו אוהדי בית"ר'. בדרך פניתי לשני שוטרי מג"ב שילוו אותנו ואחד מהם פשוט צחק עלינו. בסוף הגענו לאוטבוס ודאגנו שראשונים יעלו הילדים הקטנים. פתאום מספר אוהדי בית"ר משכו אותי והכריחו אותי להביא להם את כל אביזרי העידוד, ברגע שסרבתי חבורה של כ-20 נערים שנראו בגילאי 20+ התחילו להכות אותי, מרוב ההלם לא הספקתי להרים את הראש, רק לראות אולרים מונפים ולשמוע את נהג המונית שצעק:'בוא תיכנס למונית'. למונית נכנס אוהד בית"ר אך הנהג גירש אותו. הדם לא הפסיק ליזול, גמרתי לו גליל נייר שלם. ללא ספק הוא הציל לי את החיים. הוא החזיר אותי לאוטובוס,שאחת משמשותיו היו מנופצות. האוטובוס לקח אותי לבית החולים מאיר. שם אושפזתי, היה לי חתך של שני ס"מ מטבעת כנראה.
למוחורת באתי להגיש תלונה במשטרת כפר סבא, אך הם לא הקשיבו לי, הייתי צריך לחכות שעות עד שהתפנו אליי. אחרי שהגשתי את העדות המשטרה שמטה את הפרטים שציינתי כנגד השוטרים בטדי. לא הסכמתי לחתום על העדות כי היא הייתה שיקרית. והם אמרו לי לפנות למשטרת ירושלים בעצמי. החוקרת זילזלה בי,היא נרדמה לי בפרצוף.Publish Post
כרגע יצאתי מבית החולים עם 4 שברים בלחי ימין. אמרו לי גם שאני זקוק לניתוח בעין.

בשנה שעברה אחד מחבריי הותקף ע"י אוהדי בי"תר ביציאה מהמשחק בהרצליה.
אז לא תארתי לעצמי שלי זה יכול לקרות.

אני רוצה לקרוא לכל ארגוני האוהדים של כל הקבוצות בארץ להחרים את טדי, ולתת לאוהדי בית"ר, ללכת מכות עם עצמם."

איחוד בין הפועל למכבי כפ"ס בכדורסל

אולי כבר בתחילת העונה הבאה נראה בכפר סבא קבוצת כדורסל אחת, חזקה ומאוחדת.

מה שעד לפני מספר חודשים היה נראה משימה כמעט בלתי אפשרית, אולי אפילו כמו להוציא חיוך מאלי אוחנה לאחר הפסד של בית"ר, יכול להתממש ולהפוך את מכבי והפועל לקבוצה עירונית שתנסה להעפיל לליגת העל.
את הרעיון המתבקש יזם יהודה בן חמו בעצמו שכנראה נמאס לו כבר מהסכסוכים בין המועדונים.

אתמול בבוקר נערכה במשרדו של ראש אגף החינוך והספורט ישיבה בנוגע לעתיד שני המועדונים. בישיבה נכחו ראש העיר, יהודה בן חמו, וכן נציגי שני המועדונים, מוטי אהרוני ממכבי, ותומר ניסן המאמן במחלקת הנוער של הפועל.
בסיום הפגישה הגיעו הצדדים לשתי החלטות מרכזיות:
האחת היא ששתי הקבוצות הבוגרות יתאחדו והחל מהשנה הבאה ישחקו בליגה הארצית תחת השם עירוני כפר סבא, במטרה לעלות לליגת העל ולהצליח שם.
והשנייה היא שמחלקות הנוער יעבדו בשיתוף פעולה מלא, במטרה לאחד גם אותן תוך שנתיים לכל היותר.

בסיום הפגישה ההיסטורית נראו הצדדים מרוצים:

"אף פעם לא היה לנו משהו נגד הפועל" אומר אהרוני, "ואני חושב שהצעד הזה הוא התחלה של תהליך ארוך שיתרום רבות לכדורסל, שכידוע, הוא חלק בלתי נפרד מהעיר"

גם ניסן מהפועל נשמע מרוצה: "הפועל הייתה שנים בצמרת הליגה הארצית, ואני בטוח שעם התוספת של מכבי נוכל ביחד לגדל יותר שחקני בית ולטפס לליגת העל".

ראש העיר כבר חושב על אירופה:

"כולם יודעים עד כמה חשוב לי לקדם את הספורט בעיר. מהרגע שנבחרתי לראשות העיר ראיתי את פיצול המועדונים בתחום הכדורסל כבעיה חשובה שיש לטפל בה כמה שיותר מהר. עכשיו כשהמחלוקות מאחורינו אפשר להתרכז בכדורסל ולהצעיד את כפר סבא המאוחדת לאירופה".

בעוד חודש תיערך פגישה נוספת בין הצדדים בה גם אמור להיחתם ההסכם ההיסטורי – אם הם לא ימצאו עד אז נושא חדש לריב עליו כמובן.

אוהדים שרופים מדברים על כדורגל

אוהדים מדברים:

אסף אזון (מהאוהדים השרופים):
"הטענה שלי היא לא כלפי השחקן. כנפו לא אשם שנותנים לו לשחק, האשם כאן זה אוחנה שנותן לו לשחק. כנפו עושה כל מה שהוא יודע, ועדיין בסיכומו של דבר הוא מביא יותר נזק מתועלת.
הוא לא צריך לשחק, על אחת כמה וכמה שבספסל יושב חלוץ זר, שכבר בדקות הספורות ששיחק תרם יותר מכנפו.
אני לא כועס עליו, הקללות כלפיו הם בלהט המשחק, אני לא יודע איך הוא בתור בן אדם, זה לא העניין, העניין אך ורק מקצועי. ככל שהוא בקבוצה ולא תורם , כמו שקורה, התסכול כלפיו גדל והציפייה ממנו קטנה."

בתקופה האחרונה ביקורות האוהדים החמירו.

"כל ההד הגדול התחיל כשדגלס התראיין לone- ואמר: 'איך אפשר לרוץ לקהל שמקלל את שחקניו?' דה סילבה התייחס ספציפית לקללות כלפי אבי כנפו. עד אז העניין נשאר ביציע".

"לגבי בן לוז העניין הפוך, הוא מוסיף הרבה מאד למשחק של הקבוצה, אבל מדבר יותר מידי. זה לא סוד שהאוהדים ראו בו כמי שהמריד את השחקנים, בין אם זה נכון או לא מה שהוא לחש לאורי אוזן"

"האמת שמי שאיכזב אותי בעיקר מכל 'סיפורי הקופסא' הוא דווקא דגלס, הרגשתי שהוא תקע לי סכין בגב לאחר כל הדברים שאמר. אבל ברור שאת דגלס שהוא אהוד הקהל לא יקללו, כמו לויטה שגם כן לא מפגין יכולת גדולה. האוהדים אוהבים יותר באופן טבעי את שחקני הבית."

גלעד טוהר (גם כן מהשרופים):

"הבעייה העיקרית כרגע בכפר סבא היא אלי אוחנה. היה לו קיץ שלם להביא מחליף ראוי לדוארטה, אבי כנפו לא מתאים בכלל לרמה הזאת, אבל אם מסתכלים על הספסל רואים שאין בכלל מחליפים חוץ מבקישור האחורי. אני לא יודע מה אוחנה ביקש מטביב אבל העובדות הן שחסר חלוץ ואין ספסל. ואם אתה כבר כן מביא חלוץ זר (אגבור) אתה לא מושיב אותו על הספסל.
כרגע בסגל הנוכחי נסיים שוב מקום שביעי, אבל תחשוב מה קורה אם חס וחלילה נפצע לך יבואה? אתה נשאר עם כנפו ואפילו לא שורד בליגה."
אבי כנפו עשוי מאותו חומר ש-שלו מנשה היה ,שחקני ליגה לאומית, ועד היום אני עדיין בשוק שהצלחנו לשרוד בליגת העל עם שניהם."

טל ליכטר.

"אבי כנפו לא כבש ובקושי היה מעורב באיזשהוא שער העונה, וזו לא תרומה. יש הרגשה שהמקום שלו בהרכב הראשון מובטח לו, לא משנה מה, והוא יודע את זה. ולכן הוא נראה כמי שלא משקיע מספיק. אבל מי שאחראי על כל זה הוא אוחנה שלא נותן הזדמנויות לאבינו וגיא דיין, העובדה שאוחנה לא מחליף את קנפו היא תעלומה והיא פוגעת בקבוצה ויכול להיות שאף בקנפו עצמו.
הקללות באות בדרך כלל כשנראה שהוא לא משקיע מספיק.
לגבי המקרה בנתניה- השחקנים משחקים בשביל הקהל שלהם, בסופו של הם לא יכולים לבוא בטענות לגבי האוהדים. אם בן לוז רוצה שיפסיקו לקלל את קנפו שידאג שיבקיע, במשחק מול אשדוד בגול הראשון בן לוז העדיף למסור ליבואה למרות שקנפו היה במצב טוב יותר, אז במקום לדבר ולהגן על קנפו שייבשל לו."
סה"כ קנפו הבקיע פה מספר שערים חשובים ואם זה יחזור אז לא יהיה כאן שום סיפור."

גיא זלוטניק ( האוהד השרוף ביותר)

"אבי קנפו לא משחק מספיק טוב. והטענות הן בעיקר לאלי אוחנה. קנפו לא עושה בכוונה, היכולת שלא פשוט נמוכה. אם אוחנה היה מחליף אותו בחלוץ אמיתי, לצד יבואה הוא היה עכשיו מקום שני".

"זה טבעי ששחקן שלא מצליח יזכה לעוינות מצד הקהל. אין מגמה כללית של האוהדים כנגדו, אין שנאה באוויר או משהו כזה מדובר בעיקר בתסכול. כל שחקן מלבד ישראלביץ' שעושה טעות זוכה לקללות מצד האוהדים, אז באופן טבעי שחקן שעושה את מירב הטעויות, כמו במקרה של קנפו ישמע כמות גדולה יותר של קללות."

"לגבי בן לוז יש הרבה טענות כלפיו שהוא אם להיות עדין מייחס לאוהדים הכי פחות חשיבות בהשוואה לשאר השחקנים. אני אישית חושב שהוא בורג מרכזי בהצלחת הקבוצה. אני גם חושב למרות כל הצער עם זה שהשחקנים לא באו לחגוג אתנו אחרי הנצחון בנתניה זה לא סיפור כזה גדול. ברור שאני אשמח אם האווירה תיהיה מושלמת אבל באמת שזה בכלל לא נורא."
דבר שכן מרגיז אותי זה העובדה שעופר טלקר נכנס כל משחק בתוספת הזמן בשביל פרמיות. אוחנה עוזר לו להחזיק עוד שנה 'על חשבוננו' "

צביקה פינקלשטיין:

" אני לא בא בטענות לקנפו, האשם היחיד 'כמה מפתיע' בכל הסוגייה הזאת הוא אלי אוחנה.
לא יכול להיות ששחקן הנמצא בדיוק שנתיים יכבוש כמות שערים השווה לכמות השערים שכובש החלוץ שלידו 'במשחק וחצי'. ספסלי הקבוצות בליגה מלאים בחלוצים שהיו שמחים אם היו מקבלים רבע מדקות המשחק שמקבל קנפו. ובהזדמנות זו הייתי רוצה להפנות את תשומת ליבם של קברניטי הקבוצה לגבי שחקן בשם משה אסולין, חלוץ בית"ר כפר סבא מליגה א', שרק אם תנתן לו ההזדמנות הוא יוכיח לכולנו ולאוחנה מהו חלוץ אמיתי ואני לא היחיד שחושב כך.
אם נחזור לקנפו, אני חושב שהאשראי שהוא מקבל מאוחנה מוגזם. זה בסדר שלמאמן יש את השחקן שלו שממנו הוא מחזיק, אבל זה לא בסדר אם השחקן הזה שנתיים לא פוגע.

"אני גם לא מוכן לקבל בשום אופן את עמדתם של קברניטי הקבוצה ובראשם אוחנה, בכך שהם מנמיכים ציפיות ולא אומרים את האמת בפנים- כמו שנראית הליגה השנה חייבת כפר סבא לשאוף ללא פחות מהמקום השני."

"לסיום חשוב לי להדגיש שלמרות כל הביקורת שיש לי כלפי שחקנים והנהלה, אני מכבד את כולם ומגנה את הקללות לעברם, גם אם לפעמים הסיבות נראות מוצדקות."

תגובות אוף דה רקורד.

- "בגדול אנחנו מקללים את קנפו כי הוא גרוע, ואת אלי אוחנה שמרכיב אותו"
- "במחזור האחרון השחקנים באו לקהל לאחר הנצחון והודו להם, הקהל הריע להם בחזרה. לי כל העניין היה נראה צבוע ולא אמיתי, שלויטה ואביחי ידין באים לקהל רואים שזה מהלב, חוץ מהם הכל היה נראה לי כמו הצגה, נראה מה יהיה אחרי הפסד? אני מקווה שאני טועה."

עבודה עברית 2 - נינט טייב, יונה וולך ומה שביניהם

ולא יכולנו לעשות עם זה כלום
אני לא רוצה להגיד על נינט טייב ולא מילה רעה אחת, ובטח ובטח אני לא מצהיר שהיא אינה אומרת את האמת, אבל קשה לי להאמין לה שהיא באמת חושבת שיונה וולך גאונה והשיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום", אותו מבצעת נינט בעבודה עברית 2 הוא שיר חודר ונוגע (כמו שהיא אמרה).
לא בגלל שזו נינט, ולא בגלל שהיא יוצאת כוכב נולד, ממש לא, מי שגורמים לי לפקפק בדבריה הם דווקא יונה וולך, שכתבה את מילות השיר ואילן וירצברג, שהלחין וביצע את השיר במקור.

אם נינט באמת הייתה חושבת את מה שהיא אמרה היא בחיים לא הייתה בוחרת דווקא בשיר הזה. כי בקודש הקודשים אסור לגעת, מפני שדבר מושלם משאירים שלם, מסתכלים מהצד ומתפעלים. נינט ללא ספק זמרת נפלאה אך באותה מידה היא פרשנית הלוקה בחסר, וכנראה שהרצון שלה לעשות משהו שלה גדול עליה, היא חסרת ניסיון והיא צריכה להבין שנגיעה בשירי משוררים זה לא סתם עוד דבר מגניב שהמפיקים והסובבים אותה מלהיבים אותה לגביו, יש תורה שלמה מאחורי זה.

אבל מה לעשות שכיום נינט טיב היא בעצמה קודש הקודשים, היא הדבר שכולם מסתכלים עליו מהצד ומתפעלים, ולכן היא מרשה לעצמה. האמת היא שזה כלל לא משנה באיזה שיר היא הייתה בוחרת, באותה מידה היא הייתה יכולה לבחור איזה שיר בינוני של ריטה או שלומי שבת ועדיין הייתה יוצרת את אותו האפקט, עדיין מיליוני מאמניה היו הולכים אחריה, סוגדים לקדושה, ומתפללים לצלילי הרינגטונים.
אם רמי קלינשטיין רוצה לבצע רוקפור ולעשות מעצמו צחוק, זו בעיה שלו, כשאיה כורם מבזה את יצירת המופת של ערן צור זה כואב, אבל ישכח תוך זמן קצר, אך לנינט יש, או לפחות אמורה להיות אחריות ציבורית ותרבותית על הדברים שהיא עושה. כי מעכשיו כולם ידעו לשיר את השיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום", כל ילד וילדה ידעו לזמזם את הלחן, כל נער ונערה ידעו את מילות השיר בעלפה, איך לא זה הרי עוד שיר של נינט. אבל אף אחד כמעט לא יידע מי זאת יונה וולך ואני בספק אם משהו ממעריצי נינט יודע, (כולל מבקרי התרבות השונים, המתרפסים גם הם יום, יום בפני נינט) שקיים שיר בעל אותו שם, עם אותו לחן ואותם מילים שהוא אולי השיר היפה ביותר ברוק הישראלי, אבל מה לעשות שלזמר המבצע אותו (ברמת שלמות יוצאת דופן) קוראים אילן וירצברג.
אחת המעריצות המושבעת ביותר של יונה וולך פנתה אליי לפני מספר ימים כשכולה רוטנת ועצבנית לאחר שהיא שמעה את הביצוע של נינט: "אני לא מאמינה, אני בשוק, אני שמעתי פתאום נינט שרה יונה וולך והזדעזעתי, הרסו לי את השיר". לי לא נותר אלא לעשות באופן מיידי שני דברים: האחד- להסכים איתה, והשני הוא להשמיע לה את הביצוע המקורי, ולשנות את דעתה באופן קיצוני: "ואוו, זה אחד משירי המשוררים הבודדים שיש התאמה בין המוסיקה למילים".

אני לא מאשים את נינט שהיא נהפכה לקדושה, שיש לה מאמינים רבים, היא הרי לא המליכה את עצמה, אנחנו, הציבור הישראלי משח אותה בשמן הקודש, אבל אם כבר הגעת לשם איך שהוא, לפחות תניחי להם, לכתבי העת הקדושים של התרבות הישראלית, תני לאנשים לבחור בעצמם איזה פסוק בתנ"ך התרבותי הם הכי אוהבים. הרב כדורי ז"ל היה גם הוא בעל מאמינים וחסידים רבים, גם הוא סחף אחריו בני אדם רבים שהלכו אחריו וקיבלו כל פסיק שאמר. אך לעומת נינט הרב כדורי לא היה מעז לקחת פסוק מהתנ"ך ולעוות אותו, הוא לא היה מחליש את כתבי העת הקדושים של הדת היהודית. הוא ידע לסחוף אחריו אנשים רבים ואף הצליח להגיע לדרגת "קדוש" אך הוא גם ידע שבקודש הקודשים לא נוגעים, שאת המעוזים האחרונים של הדת או במקרה שלנו, התרבות הישראלית, מכבדים.

יונה וולך נחשבת עדיין למשוררת מודרנית ואפילו גיבורת תרבות, ואסור שהיא תבלע אל תוך המערבולת המסוכנת של מקומות כמו "עבודה עברית", כוכב נולד, ועוד "כתבי עת קדושים" מסוגם. כי יונה וולך לא צריכה להעשיר כלכלית את נינט ומפיקיה. היא צריכה סה"כ שנסתכל עליה מהצד ונתפעל.
ולסיום, המסר שלי לכתבה, זה אפילו לא מסר, זו בקשה:
לכו ושמעו את הביצוע של אילן וירצברג לשיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום". ואם אתם לא עושים את זה, אל תשמעו את השיר בכלל.

משחק כדורגל שכונתי בכפר מלל

המקום: המגרש בכפר מלל. בין לולי התרנגולים ורפתות הפרות ישנו מגרש כדורגל קטן שמדי יום מתרוצצים עליו שחקני כדורגל וכדורסל מהאזור.

הזמן: אחת לשבוע בדרך כלל יום שישי בשעה 15:45 מתייצבת החבורה המנוהלת מבחינה טלפונית על ידי צביקה פינקלשטיין ואורן קוזניץ. הם הדואגים כי כולם יגיעו בזמן.

ותק: מדובר בחבורת נערים מהפנימייה הסמוכה למגרש בצירוף כמה שחקנים מהאזור. השילוב המנצח הזה נמשך כבר מעל לחצי שנה וכנראה יימשך עוד מספר שנים טובות ויפות.

תקנון: כרגיל, חמישה מול חמישה. המטרה היא להבקיע 2 שערים לפני שהיריב עושה זאת או להוביל בתום 10 הדקות הקצובות. חוצים אין, עוברים בעזרת הגדרות.

הכוכב: אורי יבור, חייל קרבי בחטיבת הנח"ל, לא מגיע באופן קבוע מכיוון שהוא הרבה בצבא. אך כשהוא מגיע הוא "דופק הופעה" - מבקיע שערים רבים "ונותן את הנשמה". חברו בועז אטיאס עליו: "אורי אדם גדול, שחקן גדול וראוי להיות הכוכב".

העצבני: גלעד טוהר נחשב לשחקן המוכשר ביותר בחבורה אך גם "לבכיין" לא קטן (מעידים על כך חברי קבוצתו כולל הוא עצמו). הוא מאשים את חברי קבוצתו בהפסדים בלי לעשות חשבון נפש עם עצמו.

ההחמצה: שלמה מהרט עבר שני שחקנים על הקו ומצא את חי אגר לבד מול שער חשוף. במצב של פיגור בהתקפה האחרונה למשחק, הדביק חי את הכדור לקורה,וקבוצתו יצאה מפסידה.

ההי לייט: אותו חי מהסעיף הקודם כיפר על ההחמצה שלו כאשר במשחק לאחר מכן חטף כדור מאורי, ובעיטה אדירה שלו מחצי מגרש לא הותירה שום סיכוי לשוער חסר האונים.

טריבונה: לאילן פרח היה זמן לחשוב על ניתוחים מקוריים לגבי משחקם של שחקנים מסוימים בזמן שבתו בספסל המזמינים: "היה משחק מקצועי בלבד, בן הראה במגרש נוכחות נורא אידיאולוגית גם כשהפסיד". עוד מדגיש פרח: "אני מבולבל כיום, תמיד לימדו אותי שמכבי ת"א היא הקבוצה של המדינה, אבל גם תמיד לימדו אותי להפסיד בכבוד, מיום חמישי בערב, אני כבר לא אותו בן אדם." מה שבטוח מכבי הוכיחה אי נוכחות אידיאולוגית.

פרשנות: בן אברג'יל: "המשחק היה ברמה טובה וארקדי הראה הכי הרבה נכונות".
אורי יבור: "כיף לבוא אחרי 21 ימים בצבא, לשחק עם החברה וגם לנצח". גם אורי נוגע בנושא המדובר. "כיף לראות שכאן לפחות יודעים להפסיד בכבוד, מאתמול בערב זה לא דבר מובן מאליו".

גיליון ציונים:

בועז אטיאס- חייל 6
שלמה מהרט- תלמיד 6
חי אגר- תלמיד 5.5
ארקדי פייסח- תלמיד 5
בן אברג'יל- תלמיד 6
צביקה פינקלשטיין- חייל קבע 6
אורי יבור- חייל 7
אילן פרח- צלם ואיש היי טק 6.5
גלעד טוהר- רוקח 6
אורן קוזניץ- רואה חשבון 5
גולי- עצמאי 5

כדורגל שכונתי בכפר סבא בית ספר גולדה

המקום: מגרש הכדורגל של בית הספר היסודי ע"ש גולדה מאיר בכפר סבא.

החבר'ה מתלוננים על העדר תאורה פועלת במקום. ברק:"עד ראש העיר הגענו וגם זה לא עזר".

הזמן: יום שישי בשעות הצהריים, אם ביום שישי יורד גשם אזי משחקים בשבת. אם גם בשבת יורד הגשם אזי משחקים בגשם. בקיץ ובחגים הם שם על בסיס יומיומי.

ותק: גיא כהן (היו"ר): " ב-10 דקות קשה לסכם מסורת של 15 שנים." כמו שניתן היה להבין יש להם כבר ותק של 15 שנים ¬– מאז שהם עוד למדו בבית הספר היסודי, שהוא כמובן גולדה.

תקנון: אריאל קופלר מדגיש שישנו "ספר חוקים" אשר בו כתוב בין היתר: המשחק הוא 4 מול 4 וגבולות המגרש הם עד המדרגה השנייה.

הכוכב: חלוץ מכבי פ"ת והנבחרת האולימפית, טל בן חיים, נמנה גם הוא בין החבורה של גולדה, אך זו לא חכמה לבחור בו כמצטיין. לכן המצטיין של גולדה הוא איציק מיכאלי. "הוא צעיר, הוא מנהיג, יש לו המון כריזמה והוא בעל רמה טכנית גבוהה מאוד" מעיד עליו גיא (היו"ר).

העצבני: ים קרן, הממעט להגיע בימי שישי מכיוון שהוא עובר תהליך של חזרה בתשובה, הוא העצבני.
"הוא מתווכח עם כל דבר ותמיד נופל, הוא כל הזמן מאחר, ואז מתלונן שהוא משחק פחות זמן מהאחרים" מספרים חבריו. אך למרות כל זאת הם מוסיפים: "יש לו מוניטין גבוה".

ההחמצה: פאביו ג'וניור. עם כל הכבוד להחמצות של שניר מול שער חשוף או של עופר שבעט את הכדור לשמיים ובכך מנעו מקבוצותיהם לנצח בגולדה – ההחמצות של פאביו ג'וניור (הפועל ת"א) בבלומפילד לא משאירות מקום להתלהבות משום החמצה אחרת. אולי רק מהפנדל של ווליד באדיר.

ההיילייט: דרור אביעד בוולה אדיר מהאויר הראה לכולם איך עושים זאת נכון. לאחר הכנסת כדור יפה של שניר סוסן הוא בעט את הכדור מהאוויר הישר לתוך הרשת, ובכך העניק לקבוצתו עשר דקות נוספות של משחק.

הטריבונה: גיא כהן (היו"ר) אמנם מתחתן ביולי הקרוב, אך אישה אחת כבר יש לו. גיא: "כבר 15 שנים שאני משחק רק בגולדה, אי אפשר לשחק במקום אחר, זה כמו לבגוד בבחורה". מלבד זאת לחבר'ה יש שירים, חולצות ואביזרי עידוד – כולם של גולדה.

פרשנות: אבישי אבוהב: "הרמה גבוהה מאד, אנחנו משחקים הרבה זמן ביחד וכבר מכירם מצוין איש את רעהו, יש בינינו כימיה מושלמת." גיא בשם כולם: "ככל שהמשחק בגולדה מוצלח יותר, כך גם כל סוף השבוע".


גיליון ציונים:

ים קרן- מתחזק 5
גיא כהן- גולדאי 6
אריאל קופלר- גלידה פינגוין 6
ברק חלדה- סופר חי 6.5
אבישי אבוהב- לפני גיוס 5.5
בן פרי- ברמן 6
עופר בר- שחקן נוער בית"ר כפ"ס 6
בן רוזנר- לפני גיוס 6
איציק מיכאלי- עמוד השדרה של גולדה 7
דרור אביעד- תלמיד י"ב 6

הסכסוך המוזר בין אוהדי כפ"ס לשחקנים

סאגת הסכסוך המוזר בין אוהדי כפר סבא לשחקנים עדיין לא הגיעה לסיומה.

לאחר שנערכה פגישת פיוס בין דגלוס דה סילבה ונציגי האוהדים היה נראה כי הסתיימה המחלוקת. גם על פי תגובת גיא בלום נציג האוהדים שנכח בפגישה: "באנו להבהיר לשחקנים שאנו בעדם ויש לנו מטרה אחת משותפת- לנסוע שנה הבאה לאירופה"

אך למרות הפגישה לא כל האוהדים סולחים, ואלו שולחים אצבע מאשימה בעיקר לכיוונו של בן לוז שלטענתם הסית את שאר הקבוצה נגדם. אלון בודס: "לי נמאס כבר, אם בן לוז אוהב כל כך לריב עם האוהדים שיהנה".

תגובת בן לוז:...

עוד שחקן ששיחק כאן בעבר ולא היה אהוד בקרב האוהדים בגלל סיבות ידועות הוא השוער אושרי לוי. השבוע קיבל השחקן את המשכורות מהתקופה ששיחק כאן, וגם אמר כמה מילים על האוהדים וההנהלה:

"אני לא מרגיש מקופח כי אני לא מסתכל אחורה ולא שופט אף אחד. קצרה וטביב הצהירו שהם לא ישלמו לי את המשכורות כל עוד יש אחוז קטן שאני אשם. העובדה שקיבלתי את כל המשכורות שמגיעות לי זאת התשובה הכי גדולה שלי". לגבי האוהדים מוסיף לוי: האוהדים של כפר סבא מצוינים, מהטובים בארץ, אם רק הייתה להם מעט סבלנות הם היו רואים שהתמונה הייתה בודאי שונה."

תגובת טביב:....

העובדה שאגבור יעזוב ככל הנראה בינואר, וכפר סבא תחליף אותו בחלוץ אחר לא חדשה, שם אחד כבר מרחף באוויר ומדובר באדריאן רומרו שנבחן כבר בקבוצה בשנה שעברה.

ראיון כדורגל עם גלעד קצב - הסוכן של יוליוס אגבור

שלום גלעד קצב הסוכן של יוליוס אגבור.

גלעד: שלום גם לך.

איך אתה מסביר את העובדה שזר כמו במקרה של אגבור יושב על הספסל?
גלעד: "בארבעת המשחקים הראשונים שלו בליגה ובגביע הטוטו הוא בישל שלושה שערים וכבש שניים. אבל יש אימונים ויש מאמן שרואה אותו והוא קובע. לפעמים דברים קורים הפוך, ולמרות שהוא כבש במשחקים הראשונים אוחנה לא רואה לנכון להרכיב אותו, אנחנו ביחסים מצוינם עם אוחנה וכפר סבא ואנחנו מכבדים כל החלטה של המאמן והקבוצה, הם בחנו את אגבור במשך חודש והם יודעים מה מתאים לקבוצה ומה לא. שאוהד לויטה ישב על הספסל לפני שבועיים גם דיברו איתי ושבוע אחרי זה הוא חזר להרכב, אנחנו מקבלים כל שיקול של מאמן".

מה היו המטרות של שני הצדדים לפני שהוא הגיע?

גלעד: "ברור שהוא הגיע כדי להיות שחקן בהרכב הראשון של הקבוצה אך כמו שאמרתי הדברים לא הסתדרו".

איך השחקן משתלב במועדון מבחינה חברתית ומקצועית עם שאר השחקנים והצוות המקצועי?

גלעד: "מהבחינה הזאת טוב לו והוא נהנה להיות במועדון, גם שאר השחקנים אוהבים אותו, והצוות המקצועי מעריך מה שהוא עושה. אלי אוחנה אמר לי שהשחקן עובד קשה ומתאמץ, השיקולים של אוחנה הם אחרים."

איפה היה אגבור לפני שנחת בלויטה?

שהוא הגיע לכפר סבא הוא היה מלך השערים בקמרון עם 9 שערים מאז פתיחת העונה. באותה תקופה הוא גם היה אמור לשחק בקבוצה מהליגה הראשונה בטורקיה וברגע האחרון זה לא יצא לפועל בגלל עניין כספי. אמנם הוא צעיר אך יש לו רקע בכדורגל."

מה עתידו של השחקן בקבוצה לקראת ינואר?

איך שזה נראה כרגע המצב לא טוב מבחינתו. הוא לא משחק ואם המצב לא ישתפר עד ינואר הוא ימצא קבוצה אחרת,אין לי ספק בכלל. אני מקווה שהוא יקבל עוד צ'אנס, זה ידוע ששוק החלוצים הזרים כמעט בלתי אפשרי כיום. גם שחקנים כמו דוארטה בבני יהודה או אגאנסו שהבאתי בעונה שעברה לבית"ר ונחשב שם גדול לא הצליחו בקבוצותיהם. אמנם כרגע המצב נראה רע אבל כמו שכולם יודעים הדברים בכדורגל מאד נזילים ואולי הוא יקבל צ'אנס."

תודה רבה לך גלעד.

גלעד: "תודה ואני מקווה שיהיה בסדר."

שלום גבי קצרה, אפשר להחליף איתך מספר מילים בנושא אגבור?

קצרה: "מה אתה רוצה לדעת?"

מה הסיבה שזר בקבוצה בקושי משחק?

קצרה: "אין הרבה מה להגיד, זו החלטה של מאמן ואוחנה לא רואה לנכון להרכיב את השחקן.
אני לא יכול לפרט לגבי כל שחקן מה השיקול המקצועי של המאמן, אתה יכול לנסות לשאול את אלי."

תודה רבה גבי ובהצלחה.

גבי: "תודה רבה."


שלום וערב טוב רוני לוי (עוזר המאמן)

רוני:" גם לך."

אפשר לשאול אותך מספר שאלות?

רוני: "באיזה נושא?"

במושא אגבור.

רוני: "האמת שאני מעדיף שלא להתרעיין, אבל תשאל את אלי."

תודה ובהצלחה.

רוני: "גם לך."

שלום אגבור האם אפשר לשאול אותך מספר שאלות?

(בחיוך ומצב רוח טוב) "הצוות המקצועי אוסר עלינו לדבר."

שמועות לגבי יבואה - הפועל כפר סבא

מועד העברות של ינואר מתקרב ועמו כרגיל שאלות עתידם של הזרים.

במקומות שונים פורסם כי עדיין לא ידוע מה יהיה גורלם של של השחקנים הגנאים (יבואה ואבובקרי) וגם של אגבור. בהנהלת הפועל כפר סבא מכחישים באופן נחרץ את עזיבתם של הגנאים אך לגבי אגבור עדיין יש סימני שאלה.
גבי קצרה, מנכ"ל הקבוצה טוען שהשמועות על טרייד לפיו כפר סבא תעביר להפועל ת"א את סמואל יבואה תמורת מספר שחקנים: "היא קשקוש וזה בכלל לא עולה על הפרק, סמואל יבואה יסיים את העונה בהפועל כפר סבא".
כנ"ל גם לגבי אבו בקרי: "הוא שחקן כמו כל אחד משחקני הקבוצה ועתידו בקבוצה כמו של כל שחקן אחר".
בשאלת עתידו של אגבור תשובתו של קצרה לא הייתה נחרצת כל כך: " עדיין אין לנו החלטה לגביו, כרגע הוא נשאר ונראה מה יהיה בהמשך".

גם הבעלים של הקבוצה, אלי טביב, וסוכנם של יבואה ואבובקרי, דדה חדד, מכחישים את כל הידיעות.
טביב (לגבי השמועות על הטרייד של יבואה): "לא היה ולא נברא, אף אחד לא פנה אליי, אלו סתם ריכולים וספקולציות ואני לא מתעסק בשטויות האלה. יבואה יישאר עד סוף העונה, אנחנו מאד מרוצים מהיכולת שלו, הוא עושה את העבודה שלו על בצורה מצוינת".
לגבי אגבור התגובות שלו היו דומות:"הכל זה ריכולים ושטויות שאני לא מוכן להתעסק בהם, הדברים שפורסמו לא נכונים.
ש
גם דדה חדד המקורב ליבואה מרגיע: "בינתיים אף אחד לא דיבר אתי לגבי יבואה. אפשר לומר שהוא נשאר בקבוצה. טוב לו בכפר סבא, הוא מרוצה וכרגע הוא לא רוצה לעזוב".
לגבי אבו בקרי מוסיף דדה: "נראה מה יהיה בינואר. בינתיים אני לא יודע כלום ובדומה ליבואה נראה שגם אבו בקרי יישאר בקבוצה. אתה יכול לשאול את כפר סבא, אולי להם יש תשובות נוספות".