כדורגל שכונתי במטרו ווסר רעננה

המקום: בית ספר ה"שרון" ברעננה, סמוך לתיכון אוסטרובסקי. מכיוון שהמגרש המרכזי כבר היה תפוס, החבר'ה מצאו לעצמם מגרש מאולתר בין הבניינים של בית הספר.

הזמן: בסופי שבוע הם קבועים בבית ספר ה"שרון" והאמת היא שהם משתדלים לבוא יום אחר יום כל עוד לא יורד גשם, או לחילופין כשאין שיעורי בית רבים ומבחנים.

ותק: הילדים החמודים הללו הם תלמידי כיתה ז' בחטיבת הביניים ולכן הוותק שלהם הוא כחצי שנה, למעשה מהרגע ששנת הלימודים הנוכחית החלה.

תקנון: "זה תלוי איפה אנחנו משחקים" מסביר איתמר, "אם אנחנו משחקים במגרש הרגיל אז החוקים רגילים, אבל כשאנחנו משחקים במגרש מאולתר אנחנו משחקים במשחקים אחרים כמו אחד באמצע, התמסרויות באוויר או משהו אחר".

הכוכב: "השחקן הטוב ביותר כאן הוא איתמר אליהו" על פי דעתו של אליה שרעבי. ואכן איתמר בהחלט הרשים והראה כישורי משחק בסוגים השונים של המשחקים בהם שיחקו, והוכרז פה אחד מצטיין בין חבריו.

העצבני: כולם ואף אחד. הם כולם צועקים, מתעצבנים ובועטים את הכדור בזעם כשמשהו לא נראה להם. אך מצד שני צריך לזכור שהם רק ילדים עדיין. הם עוד יגדלו, ילמדו, יירגעו ויהיו דוגמא לאחרים, יש לייחל.

ההחמצה: נכון שהם היו קצת מאוכזבים כשגילו שהמגרש המרכזי היה תפוס, אך הם התעשתו במהרה, מצאו לעצמם מגרש חלופי, ולא החמיצו שום דבר הפעם.

ההי לייט: היה ניתן בבירור להבחין שבין הילדים ישנם מספר כישרונות גדולים, כמו איתמר שצוין קודם, ועוד כמה כוכבים. אך ללא ספק מה שהיה לאירוע הגדול של אותו היום היו ה-28 מסירות רצופות באוויר, במשחק בוא אסור שהכדור ייגע ברצפה, (שיא של כל הזמנים). הם עוד ישברו אותו.

הטריבונה: הילדים אמנם רק בכיתה ז', אך ללא ספק הם יודעים לעשות שמח. הם משמיעים כל הזמן מוסיקה דרך המכשירים הסלולאריים שלהם, ועושים גם תחרויות ריקודים, שאפילו את כוכבי נולד לרקוד לא היו מביישים. אגב גם כאן הצטיין איתמר אליהו.

עמדת הפרשן: מפי טל מוריס:"אני מאוד נהנה לשחק כאן עם החברים, כדורגל זה המשחק האהוב עליי ועל חבריי. חוץ מזה עשינו עבודה מאוד קשה, תראה איך אנחנו מזיעים. לדעתי איתמר הוא השחקן הטוב ביותר לא רק כאן, אלא ברעננה כולה."

גיליון ציונים.

יעקב שניידרמן 5.5
אלברטו מלר 5
טל מוריס 5.5
דניאל רוקח 6
איתמר אליהו 7.5
אליה שרעבי 5.5
סת' גרינברג 5
בראל לוז 5